שמי שרון בויום כהן, מתגוררת בכפר יהושע. אם לארבעה ילדים. מטפלת בהבעה ויצירה.
בוגרת האקדמיה לעיצוב בצלאל.
מאז ומתמיד נמשכתי ליצירה, ליצריות, לבריאת אובייקט, רעיון.

בתקופת לימודי התואר בבצלאל אהבתי לייצר מייצגים. לתת למרחב, לזמן ולפעולה לרגש.
בשנים האחרונות אני מוכרת ציורים. אני אוהבת את המחשבה שציוריי תלויים בבתי הלקוחות,
כמו מעין תערוכות לפרק זמן ארוך – של שנים.

נושא הציור לא בהכרח משנה לי. כמו ג’אספר ג’ונס אני יכולה לצייר דגל, משהו לא אישי, נוף, מופשט, פרחים, פורטרט.
ההנחה של הצבע, התנועה, קו, כתם – הם כתב היד של הנפש שלי, הם המילים שלי, השיר והמנגינה. השבירות בקו, הבסיס האיתן בכתם, הצבעים. אולטרסאונד של הנפש.

מעשה היצירה הוא אקט של אהבה. רוח ופעולה. אני נותנת לכוח עליון לפעול דרכי. בציורי אפשר לראות את הסיפור שלי, את רגעי הכאב, הבדידות, האהבה, השמחה, הריקנות, התקווה, האלימות והמיניות – דרך הצבעים הכתמים והקווים.